שלוש לידות טובות חוויתי.עם כל לידה למדתי יותר והייתי בטוחה שזה מספיק כדי שאעבור את הלידה הבאה בדיוק כפי שרציתי.
הסתבר לי שלא כך הדבר. למרות שבעלי היה נפלא - ההבנה שלו את הלידה אינה ההבנה שלי -הייתי צריכה עוד מישהי שתהיה איתי, בנשימות, בריכוז,בעידוד ובמיוחד לנטוע בי רוגע ונוחות- ושתזכיר לי איך רציתי לעבור את מסע הלידה בלי שאף גורם בחדר הלידה יפריע לי בדרך..
התפקיד שלי במהלך הלידה הוא כתומכת לידה,בתמיכה רגשית ופיזית.כמי שמכירה את חדר היולדות בבית החולים אני מגיעה אל היולדת עם המידע המתאים על התהליך -בנושא משככי כאבים,ייעוץ לגבי תנוחות המתאימות ליולדת,מעניקה מסאז',שיאצו ורפלקסולוגיה,רלוונטיים ללידה להקלת הכאב ועזרה בריכוז ובנשימות.התמיכה שלי
ביולדת ובבן הזוג (במידה והוא נוכח בלידה)נותנת סיכוי טוב יותר לחווית לידה נפלאה,שעוברת בצורה נינוחה ורגועה.
המיילדות הנפלאות שעושות מלאכתן נאמנה אחראיות על 2 חדרי לידה במקביל (מינימום) ולא תמיד יכולות לספק את התמיכה של הדולה, בסופו של דבר בני הזוג לבד בחדר הלידה. מאוד מקל להיות עם מישהו מוכר בחדר הלידה.
מישהו שיש איתו כימיה בדוקה.הדולה- מאחר שנפגשה כבר עם הזוג יודעת לאן הם מכוונים בחווית הלידה שלהם. יודעת איך הם מצפים לעבור אותה – טבעי, עם משככי כאבים, בתנוחה מסויימת... – ותעשה כל שביכולה לעזור להם. בתמיכה רגשית, בתמיכה פיזית.
אחד מהנושאים העיקריים בעיניי בעת הלידה הוא שיתוף בן הזוג בחוויה. הענקת כלים שימושיים לבן הזוג על מנת שיוכל לעזור ליולדת בצורה טובה ונכונה. עצם העובדה שיש דולה בחדר לא אומרת שהגבר "חסר עבודה".
להיפך, דווקא הדולה היא זו הרותמת את בן הזוג בצורה נכונה לעזרתה של היולדת ולא תפריע באינטימיות בין בני הזוג.
המוטו שלי כדולה הוא להיות בעת הלידה כתומכת לידה,מלווה בלידה, ולא כמחליפה את הצוות הרפואי או המיילדת. במידה ויש צורך אני עוזרת בקבלת המידע מדי הצוות הרפואי והעברת המידע בצורה הברורה והפשוטה ביותר ליולדת ולבן זוגה.
כאשר לכל אחד תפקיד מוגדר וידוע ומקובל יש סיכוי רב שהלידה תזרום באופן הטוב ביותר.
חוויה מחדר הלידה:
ה'מודיעה לי בחצות שירדו לה המים וייש לה צירים חלשים.אנחנו קובעים שניפגש בבי"ח – גם בגלל ירידת המים וגם כי היא בשבוע מוקדם ללידה וזו לידתה השנייה( שבוע 34+4 ) אני מגיעה רבע שעה אחריה.המוניטור מראה ציריםאך היא טוענת שהם לא משמעותיים.
יש ירידות דופק של העובר עם כל ציר.מחליטים להעביר אותה לחדר צירים ולראות איך הלידה מתפתחת. היא מחוברת לעירוי אנטיביוטיקה בגלל ירידת המים ומוניטור רציף בגלל ירידות הדופק.עם זאת היא מצליחה לנועעם כל ציר וציר כשאני תומכת מאחור ובן זוגה מקדימה .
לחץ בגב זה מה שעוזר לה ועושה רושם שהצירים נעשים יותר טובעניים . ליווי בנשימה חיוני כדי שלא תאבד את הריכוז בהתמודדות . שעה ארבע לפנות בוקר , פתיחה שלושוחצי ס"מ . עוברים לחדר לידה . בדרך עוצרים בשירותים כדי לנצל את הניתוק הזמני מהמוניטור ...
חדר לידה , כל ציר יותר חזק מקודמו . היולדת בוחרת להעביר את הצירים על עמידת 6 במיטה אני ובן זוגה ממשיכים עם המגע בגב ובבטן . בדיוק כמו שביקשה . כמה שיותר ידיים בחדר לידה ..ככה יותר טוב ..היולדת אומרת שמאוד קשה לה . אני רואה שהנשימה בצירים באמת הופכת ליותר קצרה ומנסה להיות איתה כדי לעזור לה לנשום כמה שאפשר יותר עמוק . לפתע נשמעת היולדת " יוצא לי קקי ..יוצא לי קקי.. " המיילדת שהייתה בחדר מחישה לבדוק מה המצב. הראש של התינוקת כמעט בחוץ.שתי לחיצות והפלא יוצאת .
זה היה מהיר וכמו שהיולדת רצתה.בשעה 5 בבוקר התינוקת יוצאת לאוויר העולם. כולם נרגשים והמומים מהמהירות.התינוקת חיונית לגמרי אבל מועברת לפגייה להשגחה.כל זאת שבוע מוקדם ללידה- משקל לידה 2 ק"ג .תוך חודש בהנקה נמרצת היא כבר שקלה 3 ק"ג .כל לידה היא נס חדש.ולהיות שם בכל מה שצריכה היולדתולראות את הנס מתרחשזו מתנה גדולה עבורי!